הסופרת הירושלמית שהפכה לבמאית דוקומנטרית מנסה להציל את היחסים בין היהודים לערבים בירושלים של היום!

יהודים ופלסטינים שחיים בירושלים, בשכונת התפר אבו תור\א-ת'ורי, משני עברי הרחוב, החליטו לא לדבר על זה, אלא לעשות את זה. לפעול יחד למען האינטרסים המשותפים שלהם כשכונה, למרות ואף-על-פי-כן.

לא מדובר בדבורים גבוהים או בשינוי נרטיב, אלא ביחסי שכנים, שחיים פה, כי אף אחד לא ילך למקום אחר. במשך שנתיים תיעדה אותם הסופרת ויוצרת הדוקו אסתר ויז'בצקי-זיו בפרוייקט שכנות טובה אבו תור/א-ת'ורי, שהפך לסרט "תהרוס את הגדר עכשיו"

הסרט "תהרוס את הגדר עכשיו" שיצא השנה, עוסק בסכסוך הישראלי-ערבי בירושלים. ויז'בצקי-זיו לקחה חלק ועקבה אחרי פעילות שכניה באבו תור. התוצאה בסרט החדש.

"30 שנה אני גרה עם שכנים פלסטינים ולא החלפתי איתם מילה, די!", היא אומרת.

היא החליטה ללמוד ערבית, "מדוברת, כמובן מתוך עצלות, חיפשתי קורס קרוב לבית."

כך הגיעה ויז'בצקי-זיו למתנ"ס ברחוב סמוך לביתה. המורה הייתה וורוד סלמאן, עורכת דין פלסטינית,

מתנדבת מהשכונה והתלמידים היו עשרה שכנים יהודים. "כך גיליתי מתחת לאף, ממש מתחת לבית את פרויקט שכנות טובה, שעד כה לא ידעתי על קיומו."

"בגלל חוסר הידיעה," היא ממשיכה, "כשאנחנו שומעים ערבית, אינסטינקטיבית אנחנו מפחדים. למדתי מעט ולאט, אבל הלימוד שחרר אותי מהפחד."

ויז'בצקי זיו החליטה לתעד את הפרויקט: "טיפה של תקווה בים השנאה הגדול", היא קוראת לו.

"תהרוס את הגדר עכשיו" הוקרן בערוץ 98 בטלוויזיה פעמיים בשבוע במשך חודש, במסגרת הסדרה "תמונות מירושלים."

ניתן לראות את הסרט ביוטיוב: https://youtu.be/DGZ8c8AAd9E

אסתר ויז'בצקי-זיו נולדה בפולין ועלתה לישראל עם הוריה ואחיה בשנת 1957. עד 1959 התגוררה עם משפחתה במעברה בטבריה עלית, משם עברה המשפחה לחולון. היא סיימה לימודי ספרות, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנה השלישית ללימודיה החלה ללמד בבתי ספר תיכוניים. כמו כן לימדה עברית באולפנים והנחתה בחוג לספרות באוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 1985-1979 עבדה כעיתונאית ב"מעריב". בשנת 1985 עברה לירושלים והחלה לכתוב פרוזה. היום היא חיה בירושלים ומנהלת גלריה לצורפות. בשנת 1989 יצא לאור ספרה הראשון, "שאון מותו של שימק" בסדרת "פרוזה אחרת" בהוצאת "עם עובד". בשנת 2001 פורסם ספרה "באבא יאגה" ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד". סיפורים קצרים שלה ושירים פורסמו בכתבי עת ובעיתונים בישראל ובעולם, ובהם "הארץ", "מעריב", "פרוזה", "אלפיים (כתב עת)" ו-"גג" - כתב עת לספרות.

זהו סרטה הדוקומנטרי החמישי.