השדים – אפשר להתגבר עליהם!על הספר "שדים" מאת שמחה חבושה.

למה אשה בעלת תואר שני בתחום הפסיכולוגיה הניסויית (בהצטיינות),

פונה לעסוק בשדים ורוחות רעות?

קריאה מעמיקה בכרך א' של הספר "שדים" נותנת תשובות מעניינות.

מדי פעם אנו מדווחים על ידי אמצעי התקשורת על אודות אנשים שעשו מעשים חריגים בחומרתם, ותרצו את הסיבה להם בקולות ששמעו במוחם אשר הנחו אותם לעשותם:

בחודש מרץ 2021, אדם חרדי מקריית גת, רצח את בנו בן ה-14, לדבריו על פי הוראותיהם של "קולות" שאמרו לו כי בנו ביצע פשעים חמורים וכי עליו להורגו.

בחודש אוקטובר 2021, דווחנו על שייח בדואי, שנערה שנטען ששוכן בה שד, הובאה אליו כדי שיוציא אותו מגופה, ובמהלך נסיונותיו בטעות חנק אותה למוות. לפי דיווחים, גם היום הבעיה במגזר הבדואי נפוצה, ותעשיית גירוש השדים מגלגלת כסף גדול.

בחודש מאי 2019 התפרסמה פרשיית הרב שמואל טל, שחוייב על ידי בית משפט לשלם פיצויים בסך חצי מיליון שקלים, לאישה לה הבטיח כי יישאנה לאישה. לדבריו "רוח הקודש" ניבאה כי האישה לה הוא נשוי תלך במועד קרוב לעולמה, אך כשהנבואה לא התגשמה, מיהר לחזור בו מהבטחתו. לפי דברי הרב אליהו, הרב טל הרבה להיעזר באותה "רוח קודש" ש"הטעתה אותו" וגרמה כי נתן עצות מזיקות לנועצים בו.

האם קיים יסוד לדבריהם של אנשים אלו ולדבריהם של אנשים אחרים שביצעו מעשים דומים, כי נחשפו לגורם שציווה עליהם לעשותם? האם יש לבדוק את הטענה שהקולות שהנחו את התנהגותם, לא נרקחו במוחם אלא הגיעו אליהם מגורם שנמצא מחוץ לגופם?

בספר "שדים" מאת שמחה חבושה, מוצגות עדויות כי ייתכן ואכן זה המצב. בנוסף לאירועים מנסיונה האישי, חבושה מביאה דיווחים מאישים וחוקרים ידועים בעולם כמו העיתונאי הבריטי לואי תרו, והאנתרופולוגית פרופ' טניה לורמן מאוניברסיטת סטנפורד, שעיון בדבריהם מלמד שרבים הם האנשים ששומעים במוחם "קולות" שמגיעים אליהם מחוץ לגופם, ושאין בעובדה זאת כדי ללמד כי הם לוקים במחלת נפש כלשהי.

בספר מובאים גם קורותיו של המתמטיקאי זוכה פרס הנובל ג'ון נאש, וקורותיה של עורכת כתבי העת קליר ביין, אשר למרות ששניהם שמעו "קולות" ששיבשו את התנהגותם, אובחנו כסובלים מסכיזופרניה, שנחשבת למחלה חשוכת מרפא, אושפזו מספר פעמים במוסדות פסיכיאטריים – שניהם החלימו, וחזרו לתפקד באופן מלא בלא להיזקק לתרופות כלשהן, תוך שהם מציינים שהם למדו "לנהל את "הקולות" ששמעו".

זוהי הקריאה השלישית שלי בספרה של שמחה חבושה והראשונה של המהדורה החדשה. הכריכה החדשה מכובדת ומרמזת על תוכן הספר. אבל השידרוג בין המהדורות הוא לא רק צורני, אלא גם תוכני.

"שדים" מתחיל בסיפור קורותיה של חבושה מאז עברה דירה, וגילתה שאחת משכנותיה החדשות, מתקשרת איתה טלפתית באופן אובססיבי וכי האנרגיות שלה מפריעות לה. בנסיונותיה להגיע לשורש העניין, שמעה הרצאת מבוא באחד ממרכזי הרפואה האלטרנטיווית, ושם בתשובה לשאלת מאזין, המרצה אמרה שקיימת תופעה של "מגיה שחורה", מצב בו אדם אחד תופס עם האנרגיות שלו את מקומו של אדם אחר, וש"אז הכול יכול לקרות". דבריה של המרצה עזרו לחבושה להבין ששכנתה מפעילה עליה כוחות של מגיה שחורה.

בצד הדיון בהשפעות שיש למסרים טלפתיים שליליים ולאנרגיות שליליות, ניתן למצוא בספר גם סיפורים אודות רוחות טובות וגורמים חיוביים שמתקשרים איתה ומסייעים לה.

אך לספר היבט נוסף. בהקדמה לספר מובא סיפורו של חלום שחבושה חלמה בשנת 1986, ובו נשמעה הטענה שקיימות בחיינו שתי ישויות האחראיות להתפתחותם של זרמים תרבותיים-דתיים – אלוהים וסיטרא אחרא. חבושה התייחסה בתחילה לנאמר בחלום בביטול, אך לאחר שמצאה כי אירועים שמתרחשים בסביבתה מאמתים את הנאמר בו, פנתה לדון בהם. ההתאמה הרבה שמצאה בין הנטען באותו חלום, לאירועים אליהם נחשפה, מעלה את האפשרות שמא החלום היה סוג של תקשור עם ישות חוצנית כלשהי.

בחלום נכללה הטענה שהרוחות הרעות מאורגנות ושבחברתם קיימת מערכת של הזרמת מידע ומתן תמיכה, ושהאנשים הרגילים צריכים לשתף ביניהם פעולה וליצור ארגון נפשי-רוחני מקביל. הואיל ובשעת פעולתן מספר רוחות רעות תוקפות את האדם הבודד ששרוי במצוקה, ארגון כזה יעזור לאנשים להיחלץ מהקשיים הפיזיים והנפשיים שהרוחות הרעות מסבות.

בחלומה ובספרה של חבושה יש בשורה, שרוב האנשים בחברה הם אנשים רגילים ושיש מעטים (אחוז אחד מהאוכלוסייה היהודית בארץ) שהם ממש רעים. חוזקם של הרוחות הרעות טמון בארגונם. הקמת ארגון רוחני מקביל של אנשים רגילים – ידע להציל אותם מהשפעת הרוחות הרעות ולהביא לניהול רציונלי של החיים הציבוריים.

לשאלה אם קיימים "שדים", תשובתה של חבושה תהיה שעל פי ממצאיה הנוכחויות הרוחיות שהיא כותבת עליהן דומות מאד למה שחז"ל וגורמים אורתודוכסיים בכל הדתות כינו "שדים" ורוחות רעות. כל העוסקים ב"שדים" מדברים על גורם שיודע לכפות את רצונו על אנשים, ולהשפיע על בריאותם הפיזית והנפשית, ובהתנסויותיה חבושה מצאה כי אכן אותה שכנה, ורוחות רעות נוספות, מנסות להטיל עליה את מרותן ולהשפיע על התנהגותה.

"המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" – וחוששתני כי בין השורות של "שדים" מצויים מפתחות להצלת נפשות רבות ובוודאי לשיפור איכות חייהן. הספר מבקש לאתגר את הפסיכיאטריה המודרנית, שתפעל לפיתוח כלים שיקלו על חייהם של אנשים ששומעים "קולות" שמגיעים ממקור שהוא מחוץ לגופם, והופכים את חייהם לסיוט. נראה שלא פעם אנשים מתאבחנים כחולים בנפשם משום שלרוע מזלם הם נחשפו לנוכחות אנרגו-טלפתית שלילית שמגיעה מאנשים אחרים ואף מגורמים חוצניים.

הגדולה של הספר שהוא מקשר בין הממצאים של הסקטורים האורתודוכסיים עם הממצאים המדעיים, ויש בו כדי לתת בידי הקוראים מפתחות להתמודדות עם אנשים לא חברתיים ונרקיסיסטים, מטריפי דעת שמעייפים אותנו ללא הרף ובפועל, גוזלים מאיתנו אנרגיות. מלבד נושא התקשור וההילינג והזיהוי שלהם, בספר מוצגת גם דרך לתמודד עם השדים שהיא פסיכולוגית טהורה ויכולה למנוע כניסה לצרות.

הספר יכול לעזור לנו באיתור מכרים, קולגות וחברים ("יחסים חברתיים", עמוד 253) שאינם טובים לחיינו ואף מזיקים, כמו בתת הפרק, "הרוחות הרעים בעבודה" (עמוד 260), ובחיים.הוא תומך בנקיטה בגישה אסרטיבית.

לא סתם חבושה מפנה למאמרו של ד"ר עידו מגן ממכון דיווידסון למדע, שדן באישיות הפסיכופתית – השד הוא הפסיכוטי, הפסיכוטי הוא השד, לכן, גם לקורא הסקפטי, אני ממליץ לקרוא את "שדים" שהוא אולי קול קורא במדבר המתריע מפני התערבותם של גורמים שלא נוכחים בגופם אלא רק באנרגיות שלהם, ומתקשרים עימנו בעיקר באופן טלפתי.

בהתייחסה לטענה שנושא הספר שייך לעולם המיסטיקה, חבושה מדגישה כי בלימודיה ובחינוכה לא נכללו דיונים בתופעות מיסטיות אך כשבמסלול חייה הופיעו אירועים המשוייכים לתחום הזה, היא תהתה שמא פועלים בחיינו כוחות נוספים לאלו הידועים לנו, וכי היא מקווה כי עבודתה תורמת לפיזור הערפל שמכסה התרחשויות מסוג זה.

לדעתה הבעיה היא למצוא שיטות באמצעותן ניתן להחיל על התופעות המיסטיות את המתודה הניסויית, וכי אי הצלחה לחקור תופעות אלו במעבדה, אינה אומרת שהן לא קיימות, ואם מגיעים מאנשים רבים דיווחים על התרחשותם של אירועים מסוג מסויים, יש לרכז אותם בסקרים ולהסתמך על דיווחים אלה כדי להנחות את האוכלוסייה כיצד להתמודד עימן.

חבושה טוענת כי גלגולו של הדיון ב"שדים" וב"רוחות רעות" יהיה כגורלה של המהפכה הקופרניקאית שחלה במאה ה-16 ואשר קבעה כי כדור הארץ נמצא במערכת הליוצנטרית. לקביעה זאת קדם אריסטארכוס ((Aristarchus אשר כבר במאה ה-3 לפני הספירה, כ-1800 שנה לפני קופרניקוס, הציג תיאוריה דומה, אך משום שלא גובתה בטבלאות המלמדות על משך זמן הקפת גרמי השמים אלה את אלה – היא נדחתה. אנגוס ארמיטאז' בספרו "קופרניקוס" מספר כי משום שדבריו של אריסטארכוס היו רחוקים מתפיסת העולם של בני דורו – המשיכה במשך שנים רבות לשלוט התפיסה הגיאוצנטרית שדגל בה אריסטו, על פיה השמש וכל כוכבי תבל סובבים את כדור הארץ. גישה זו שרדה עד שקופרניקוס (1473-1543) הגיע למסקנה כי כדור הארץ סובב סביב השמש. בתחילה נתקלה המהפכה הקופרניקאית בקשיים, אך תגליותיהם של אסטרונומים שפעלו במאות ה-16 וה-17, ושכלולם של הטלסקופים, סיפקו ממצאים התומכים בתיאוריה, והפכוה אבן יסוד לאסטרונומיה המודרנית

לדעתה של חבושה קשייו של המחקר הבודק את התרחשותם של אירועים טלפתיים, נובעים מהקושי לייצר במעבדה תנאים המקבילים באופן מושלם למציאות בה מתרחשת תקשורת טלפתית. קושי שני נובע מהעדר מכשירי מדידה שיכולים למדוד כמויות אנרגייה זעירות. בהקשר זה ניתן לצטט את דבריו של הפיזיקאי האנגלי ממוצא יהודי, בריאן ג'וזפסון זוכה פרס נובל לפיזיקה שאמר: "כן, אני חושב שטלפתיה קיימת ואני חושב שפיזיקת הקוואנטים יכולה לעזור לנו להבין את תכונותיה הבסיסיות".

ייתכן כי בדומה למה שהתרחש בתחום האסטרונומיה יתרחש בקשר לטענת קיומן של השפעות אנרגו-טלפתיות בסדר גודל שכונה בפי בני דורות קדומים "שדים", "רוחות רעות" ו"סטרא-אחרא". יש לזכור כי ההיסטוריה רצופה במהפכות מדעיות ולא מן הנמנע כי אנו מצויים בפתחה של מהפכה מדעית נוספת שתאפשר לחקור תופעות מהסוג הנ"ל.

הספר ערוך בצורה הגיונית, מרתק וקל לקריאה. 289 עמודים, 65 ₪ כולל מע"מ. ניתן להשיגו במייל: simkha05@netvision.net.il.